הכשרה קלינית

בספרות המחקר העוסקת בהכשרת מורים עולה בשנים האחרונות הקביעה, שלהתנסות המעשית-הקלינית בהכשרה להוראה השפעה גדולה ביותר על יכולותיהם של המורים החדשים ועל מידת התמדתם במערכת החינוך גם לפי נקודת מבטם של הסטודנטים המתכשרים להוראה (ראו לדוגמה: Cochran- Smith, M., & Zeichner, K. (2005); Malow, M. S., Krute, L., & Wepner, S.B. (2012))
המל"ג אישרה מתווה חדש לתכניות ההכשרה להוראה, המדגיש גם הוא את מרכזיותה של ההתנסות הקלינית בהוראה, וממליץ על הגדלת היקפה בצורה משמעותית. המגמה לחזק היבטים קליניים והתנסותיים בהכשרה דורש הבניה תיאורטית והמשגתית של הכשרת מורים קלינית כפרופסיה ופיתוח מקצועי אינטנסיבי של מובילי ההתנסות במוסדות ההכשרה להוראה.

התנסות מורחבת בשנה השלישית ללימודים, בה הסטודנטים משובצים כמורים/גננות נוספים לפחות במהלך יומיים בשבוע ו 60 שעות גמישות, תוך ליווי מתמשך של "מורה מכשירה". ההתנסות המורחבת כמורה שני בכיתה מאפשרת כניסה הדרגתית ומבוקרת למערכת, שותפות לעשייה החינוכית בבית הספר/בגנים כבר במהלך ההכשרה להוראה; מתקיים קשר והדדיות בין למידה במוסד ההכשרה ולמידה בשדה, שבה משולב סגל המוסד המכשיר בפיתוח המקצועי ובליווי כלל מורי ביה"ס והנהלתו.

'קהילה לומדת' המכנסת באופן קבוע לחדר אחד את כלל הסטודנטיות המתנסות בבית הספר/בגנים יחד עם המורות/הגננות המכשירות. הקהילה לומדת יחד נושאים וסוגיות הקשורים לעבודתן מתוך שיתוף בהתנסויות ובדילמות, קיום שיח חקרני ופיתוח דרכי הוראה הקשורות למרחב הבית-ספרי והכיתתי לטובת שיפור פדגוגי בית ספרי בהובלה של המובילה האקדמית והמקשרת הבית ספרית. בתיאום של המובילה האקדמית ומנהלת בית הספר יוגדר תהליך שיפור פדגוגי בהתחשב בהתמחות של הסטודנטים ובצרכים של בית הספר.

העקרון המוביל של הדגם הינו העברת מרכז כובד ההכשרה מהמוסד המכשיר לבתי ספר שהוגדרו 'עמיתי אקדמיה' (בתי ספר מורשי התנסות). כל מוסד מכשיר שיהיה מעוניין להפעיל במסגרתו את הפיילוט יגיש תוכנית המפרטת איזו קבוצת סטודנטים תהיה שותפה, ובאיזה אופן "מרכז הכובד" של ההכשרה עבר לבתי ספר 'עמיתי אקדמיה'.